בראיון העבודה הראשון שלי במשרה שקשורה לתכנות, ציפיתי שאגמגם ולא אדע מה לענות אבל באופן מפתיע הצלחתי לעמוד בזה בגבורה. הצלחתי לעצור את עצמי, להגיד למראיין "תן לי לחשוב על זה רגע!" וזו באמת אחת הבעיות ההכי נוראיות שלי - הקושי בלעצור את עצמי לרגע ולתת לעצמי לחשוב. אז הפעם הצלחתי לעצור את עצמי, הצלחתי להראות את היכולות שלי (אם זה מספיק או לא, זה כבר לא בשליטתי) וזה משמח. וגם, זה נראה שהזדמנות אחת מביאה לעוד הזדמנויות.
אני מקווה שאוכל לכתוב עוד פוסט עד אז אבל הנה איחול אחד לעצמי לשנה הבאה -
אני מאחלת לעצמי כוחות כדי להמשיך להלחם עבור ההזדמנויות שלי ולהמשיך להיות ראויה להן. ואם לא יהיה עוד פוסט עד אז, אז אני גם מאחלת לעצמי להיות יותר אמיצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה