...הנה הפוסט השנתי שלך.
יש את המשפט הזה שאומר שבן אדם מת פעמיים - בפעם הראשונה כשהוא מפסיק לנשום ובפעם השנייה כשאומרים את שמו בפעם האחרונה. הספיקה לי פעם אחת, לא צריכה שתמות עוד פעם. אז אני מוכרחה להמשיך להגיד את שמך, גם כשזה בלב. לפחות פעם ב...
קראתי עליך קצת. היינו כל כך דומים! גם אתה היית מנהל רשת מחשוב (לפחות את זה הספקת לספר לנו בעצמך) ומתברר שגם אתה היית חנון מחשבים. אפילו קראתי חלמת להקים סטרטאפ. היית אמור להשתחרר לפניי אז מי יודע, אולי אפילו הייתי עובדת אצלך. אולי זו הסיבה שזה כל-כך כואב לי - כי זה פשוט בולשיט.
תודה שהיית ותודה להתקנה ההיא שהחליטה להתקע ובזכותה נתקעת אצלנו כמה שעות טובות כי לפחות היה כיף וגרמנו לך לחזור לגדוד שלך מחייך.
יזכור. אבל לא רק את אלה שנפלו במלחמות ישראל אלא גם את אלה שנפלו במלחמות מול המערכת הצבאית, מול הביורוקרטיה ומול עצמם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה