לא מאמינה שאני צריכה להפרד גם ממך...
אז מה הפעם, הא?
למה את? מה הקשר "את"?
למה עכשיו?
למה אי פעם?
את בטוח יודעת למרות שלא אמרתי את זה כל-כך במפורש אבל אני כל-כך שמחתי בכל פעם שנתקלנו אחת בשנייה ובמיוחד מכך שאת זוכרת אותי בכלל. תודה שאף פעם לא מחקת את המספר שלי. תודה שהערכת את מה שכתבתי לך, תודה על השטף הודעות שהגיע אחר כך. מעולם לא שכחתי אותך. מעולם לא מחקתי את המספר טלפון שלך. מעולם לא חשבתי למחוק. תמיד היית בלב שלי, באמת באמת. אני חושבת הרבה על מה שעבר עליך ברגעים האחרונים, שבטח כאב לך כל-כך, אולי גם פחדת מאוד וזה מוציא אותי מדעתי... אבל נלחמת באסון הזה בכל הכוח, כמה שרק יכלת. תודה שהיית חברה נהדרת, בחורה נהדרת, בן אדם קסום, תודה על מי שאת. לא שכחתי אותך ולא אשכח. יום יבוא ונתראה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה